אמצעים לא מילוליים: כמו קפיצת בנגי ללא מודע

"חשוב שהאדם יכיר בעובדה, כי תת ההכרה שלו חכמה ממנו. תת ההכרה מאכסנת בתוכה ידע עצום. אנו יודעים, כי תת ההכרה יודעת לעשות דברים רבים, וחשוב להעביר זאת למטופלים. הם צריכים להרשות לתת ההכרה שלהם לעשות את הדברים – ולא לסמוך על ההכרה...". מילטון אריקסון.

ביטוי לא מילולי כולל קשת רחבה של אפשרויות כולל למשל: תנועה של הגוף, הפקת צלילים בעזרת תופים, שימוש בצבעים, ביטוי דרך קול ללא מילים ועוד. הביטוי של העולם הפנימי מעלה איתו כוחות, יכולות ויצירתיות שגם האדם עצמו לא היה משער שהן שוכנת בתוכו. האמצעים הלא מילוליים נושאים משמעות גדולה כאשר מתבוננים בהם ומגלים את מה שטמון בהם היות שהם עולים הישר מתוך הלא מודע.

השימוש באמצעים לא מילוליים נועדו ליצור מעין גשר בין העולם הפנימי הכולל "מקומות שותקים" ולעיתים הם שותקים המון המון שנים לבין האני- החלק היותר מודע. בספרות הפסיכולוגית מדברים על הלא מודע או התת-מודע. כך או אחרת מדובר במקומות שאין לאדם נגישות אליהם וזו הכוונה במונח לא מודע. מה שפחות ידוע שגם הפוטנציאלים האנושיים מצויים בלא מודע. בטיפול עיקר העיסוק יהיה במקומות שהם גם שותקים או רחוקים מהמודעות וגם טעונים בכל מיני מימדים כמו כעס, עלבון, תחושת נחיתות, הזנחה של האני על ידי בן משפחה ועוד. המקומות השותקים גובים מחיר על עצם היותם מושתקים.

במקום שבו מילים לא יספיקו כדי לבטא את המקום או כאשר מילים יכולות לבטא את המקום אך באופן חלקי מאד, במקום כזה נקרא לעזרתם של האמצעים הלא מילוליים. האמצעים הלא מילוליים מעלים ממעמקי הלא מודע דימויים או סימבולים שהאדם יכול להקשיב או להתבונן בהם. אדם מחליט כי אינו מוכן יותר לשאת את כל המשקל של השתיקה הגדולה שבתוכו ומביע את עצמו. רק זאת בלבד, הבעה. הוא פותח את הדרך לשינוי עמוק שאם יתמיד ויבחר, בכל דרך ביטוי ובלבד שתהיה לא פוגעת ולא הרסנית, מלווה בתהליך של עיבוד והבנה, יהפוך כל זה להיות מעין לידה שנייה של האני – זו הלידה שאדם מיילד את עצמו דרך מודעות.

ייתכן מאד שאדם אישה או גבר הקוראים שורות אילו, אומרים לעצמם: "טוב, זה יפה, אבל אני הייתי תמיד לא כישרוני בציור, טיפול בהבעה לא מתאים לי", במציאות דווקא מה שנראה כמו חוסר הכישרון של האדם הוא שמאפשר ביטוי אוטנטי מלווה בתחושות של חוויה ראשונית בעלת עוצמה. צורת ההסתכלות בטיפול הבעתי אינה מעניקה כל חשיבות לביקורת אסטטית על התוצר החשיבות לתוצר היא על עצם הביטוי והסיפור שעומד מאחרי התוצר.

אירוע שהיה לפני שנים רבות: ילד בן 8 שהיה בקבוצת ילדים איתם עבדתי רצה לצייר פייה. הוא ישב עם גיליון נייר לבן ולא ידע כיצד לצייר. בצר לו הוא פנה אלי ושאל כיצד יוכל לצייר לו פייה.
התגובה שלי הפתיעה גם אותי:

אמרתי לו להחזיק עיפרון ולעצום עיניים. כאשר הוא עצם עיניים הנחתי את ידי על העניים שלו כך שלא יוכל להציץ לדף ואמרתי לו עכשיו צייר אותה מהר. הילד צייר תוך שניות ואני הסרתי את ידי מעיניו. התוצאה הייתה מדהימה. פיה מרשימה ביותר כאילו קמה מתוך המרחב הלבן שהיה דף חלק לעמוד מולנו במלא הדרה. שימוש באמצעים לא מילוליים מקדם טיפול ואפשר לראות באמצעים האלו מעין קפיצת בנגי ללא מודע.